אוגוסט סנדר, מניח לבנים 1926 הצילום עובר שינויים יוצאי דופן בתחילת המאה העשרים. במאה התשע-עשרה המאוחרת התפשט הצילום והפופולאריות של...
 |
| אוגוסט סנדר, מניח לבנים 1926 |
 |
| אלפרד שטיגליץ, פולה, אור שמש וצל 1889 |
תצלומים קיבלו מעמד כמסמכים אמינים, משום שהם יכלו לתעד אנשים, מקומות ואירועים בזמן אמיתי. צלמים כמו אדוארד מייברידג' יצרו צילומים שנועדו למדוד תנועה שהעין לא יכלה להבחין בה. התמונות המפורסמות שלו של שלבי התנועה הבטיחו את מעמד המצלמה ככלי המאפשר ליצור צורות חדשות של מחקר מדעי, כושר השכפול והיכולת ליצור פרטים מדויקים, נתנו לצילום הכרה ככלי המייצר דימויים אובייקטיבים.
 |
| הנרי קרטייה ברסון, הרגע המכריע 1932 |
אבל האסטרטגיה השיווקית של קודאק "אתה לוחץ על הכפתור, אנחנו עושים את השאר" שמצביע על "חוסר המאמץ" ביצירה של המדיום, היא שהופכת את הצילום לפופולארי יותר ויותר.
בצד האמנותי, הצילום נאבק, מאחר שהאמנות נחשבה לתוצר של דמיון, מיומנות ומלאכה, כיצד יכול היה הצילום שנוצר בשניה להיחשב כתמונה אמנותית שווה? ואם מטרתו היתה לשכפל את הפרטים במדויק בלבד, כיצד אפשר להגדיר את הדימוי המתקבל כאמנות.
בצד האמנותי, הצילום נאבק, מאחר שהאמנות נחשבה לתוצר של דמיון, מיומנות ומלאכה, כיצד יכול היה הצילום שנוצר בשניה להיחשב כתמונה אמנותית שווה? ואם מטרתו היתה לשכפל את הפרטים במדויק בלבד, כיצד אפשר להגדיר את הדימוי המתקבל כאמנות.
צלמים החלו ליצור קבוצות ולאתגר תפיסות כאלה של המדיום. וביחד עם דמויות מתוך עולם האמנות כמו אלפרד שטיגליץ, קידמו את ההכרה של "צילום אמנותי", והפיקו תמונות בעלות ערך אמנותי.
 |
| אוטו אומבהר, קולאג' 1926 |
הצילום הופך אטרקטיבי להפליא בגלל האסוציאציות שלו עם הטכנולוגיה, היומיום, המהירות הדיוק והמדע.
בתחילת המאה ה 20 נראה שהצילום מציעה שיטה חדשה והזדמנות לשנות פרדיגמות של ייצוג המציאות.
תגובות