בשנות השבעים השפעת הצילום מגיע לשיאה, כמו ששרו תיסלם "המלך הוא הצלם, אליו מחייכים כולם". הצילום האמנותי מקבל הכרה מלאה מעולם...
בשנות השבעים השפעת הצילום מגיע לשיאה, כמו ששרו תיסלם "המלך הוא הצלם, אליו מחייכים כולם".
הצילום האמנותי מקבל הכרה מלאה מעולם האומנות כשווה בין שוים, כשאנדי וורהול מוביל את הצילום ואמנות הפופארט ללב עולם האמנות.
אנדי וורהול, אלביס |
ריצארד אבדון, דינמיקה |
צלמי אופנה כמו ריצארד אבדון ודייויד ביילי הופכים לסלבריטאים, שדרות מדיסון מרכז הפרסום בניו יורק, נהיה המקום האין להיות בו.
דיוויד ביילי, לנון ומקרטני |
אחד הצלמים הגדולים שהובילו את מהפכת הפופ בארה''ב היה ברט סטרן, ברט היה חסר השכלה צילומית, החל את הקריירה שלו כנער שליח במערכת מגאזין האופנה המוביל – הארפרס באזאר, הוא התגלה על ידי העורך הגרפי של העיתון אלכס ברודוביץ, כשהתנדב כצלם חובב לצלם עבורו מודעה לוודקה סמירנוף, המודעה זכתה בפרס צילום הפירסום הטוב של השנה בארה''ב, והקריירה שלו זינקה מ 0 ל 100 בשניה. ברט שהיה קרוב בגילו וברוחו לתרבות ההיפים ברחוב, היה צלם תזזיתי, הסרט בלואו-אפ של הבמאי הידוע אנטוניוני מבוסס עליו ועל סגנון חייו, ואפילו כרזת הסרט מבוססת על צילום שלו.
צילום של ברט סטרן מימין - משמאל, כרזה בלאו אפ של אנטוניוני |
סגנון הצילום הדינמי של ברט סטרן שיחרר את הצילום שהיה עד אז מבוסס על מסורת סטטית מבויימת דרמטית, בסגנון סרטי הבי מוביס המסוגנן האמריקאי. הגל עבר כמו ברק והשפיע על כל צלמי התקופה, כשהוא מתמקד בצילום ספונטני, דינמי, קופצני, מהיר. הדוגמניות המפוארות התחלפו בנערות נעריות בסגנון טוויגי, צילומי רחוב פתיחות וסקס.
בפרק הבא, שנות השמונים ותחילת ההתפוררות הצילום.
תגובות