יומני היקר: בפעם שעברה סיפרתי על המעבר משימוש בציוד צילום מקצועי (וכבד) לצילום בעיקר עם הטלפון הנייד. התחלתי בכמה טיפים ראשוניים כגון, אחיז...
יומני היקר:
בפעם שעברה סיפרתי על המעבר משימוש בציוד צילום מקצועי (וכבד) לצילום בעיקר עם הטלפון הנייד. התחלתי בכמה טיפים ראשוניים כגון, אחיזה אופקית של הטלפון ובשתי ידיים לשיפור היציבות וכן את הכלל הראשון ביותר בקומפוזיציה - חוק השלישים ויחד איתו גם את החשיבות של שמירה על אופק מאוזן בתמונה והכלים המובנים במצלמה כדי לאפשר זאת.
במאמר הפעם אמשיך לספר על עקרונות בקומפוזיציה שיהפכו את הצילומים שלכם למעניינים יותר וכן גם כמה מילים על תאורה.
בפעם שעברה סיפרתי על המעבר משימוש בציוד צילום מקצועי (וכבד) לצילום בעיקר עם הטלפון הנייד. התחלתי בכמה טיפים ראשוניים כגון, אחיזה אופקית של הטלפון ובשתי ידיים לשיפור היציבות וכן את הכלל הראשון ביותר בקומפוזיציה - חוק השלישים ויחד איתו גם את החשיבות של שמירה על אופק מאוזן בתמונה והכלים המובנים במצלמה כדי לאפשר זאת.
במאמר הפעם אמשיך לספר על עקרונות בקומפוזיציה שיהפכו את הצילומים שלכם למעניינים יותר וכן גם כמה מילים על תאורה.
קווים מנחים
כאשר אנו מסתכלים על תמונה העין שלנו מובלת באופן טבעי לאורך קווים. ניתן ״להבחין״ בקווים האלה בהתבוננות לפני הצילום ולתכנן את המבנה של התמונה כך שה״קווים״ הללו יובילו את העין למקום שנרצה - בדרך כלל אל האובייקט הראשי המצולם.
ישנם סוגים רבים ושונים של קווים מנחים - ישרים, אלכסוניים, מפותלים וכו '- וכל אחד מהם יכול לשמש על מנת לשפר את הקומפוזיציה של התמונה שלנו.
שיווי משקל
תמונה מאוזנת היא כזו שתמקד את הצופה בנושא הראשי אך עדיין תשמור על מודעות לגבי הרכיבים אחרים בה. מבחינה ויזואלית, מרכיבים אלו יתרמו בדרכם על מנת להשלים את הנושא ולא לגרוע ממנו.
לעתים קרובות, איזון טוב של התמונה ישפר את הקומפוזיציה בצורה ניכרת. הוא פועל במשותף עם חוק השלישים, קווים מוליכים, וכל שאר מרכיבי הקומפוזיציה לעיל.
חשוב להזכיר - גם חוסר שיווי משקל הוא בחירה נכונה במקרים רבים - עצם המחשבה ובחירה בין שיווי משקל לחוסר שיווי משקל היא החשובה.
עדיפות למספר אי-זוגי של אובייקטים בצילום
הנטיה הטבעית של הצופה לחפש את מרכז הנושא. כאשר זה מורכב ממספר זוגי, יפול מבטו של הצופה פעמים רבות על הרווח הריק שבין הנושאים. כך לדוגמא בצילום של ציפורים על חוט חשמל, תעדיף העין שלוש ציפורים במקום שתיים
תאורה
נושא התאורה בצילום רחב עד כדי אפשרות לתארים אקדמיים מתקדמים. בניסיון לא לחטוא ולצמצם את הנושא אבחר בדברים שלא דורשים ציוד מיוחד ו/או הכנות יוצאות דופן, שכן הרעיון המרכזי של צילום בעזרת טלפון הוא המיידיות שלו.
נושא התאורה בצילום הוא כל כך חשוב, עד כדי כך שישנם צלמים שמתייחסים לצילום שלהם כאל פיסול באור, והאובייקט המצולם הוא רק התוצאה של מבנה האור שיצרו בצילום.
אז בואו ונעשה את זה פשוט:
ראשית שימו לב היכן נמצא מקור האור הראשי שלכם, ואני מדבר במיוחד על השמש.
אם השמש נמצאת מאחורי האובייקט המצולם, קרוב לוודאי שהאובייקט המצולם יתקבל כצללית. כי השמש תאיר את אחוריו במקום את פניו.
לכן, אם חשוב לכם לראות פרטים, למשל פרטי פנים, או ביגוד, על מי שאתם מצלמים, כדאי לוודא כי השמש נמצאת מאחוריכם או קצת מאחורה ובצד ומאירה את פני של מי שאתם מצלמים.
ישנה דרך להקל מעט גם במקרים שבהם השמש נמצאת מאחורי הגורם המצולם. כאן ניתן להשתמש במנגנון ״פיצוי החשיפה״ הקיים בכל המצלמות של הטלפונים. מכיוון שברצוני לכתוב על הדברים הפשוטים, אדלג על נושא זה היום.
אם אתם רוצים תמונות ״מושלמות״ מבחינת תאורה, מומלץ לצלמן מעט לפני שקיעת השמש, או מייד לאחר זריחתה. בזמנים אלה בהן השמש נמצאת ממש מעל לקו האופק, התאורה שלה לא חזקה מדי. יש הקוראים לזמנים אלה ״שעת הזהב״ פנים שיוארו בשמש כזו, יצאו מצויינים.
לעומת ״שעת הזהב״ מומלץ להימנע מצילום בשמש חזקה מדי.
פתרון נוסף מעניין לצילום מול השמש, או בתנאי תאורה קיצוניים (כאשר השמש חזקה מדי) הוא להשתמש בצילום מסוג HDR.
כאשר אנו מסתכלים על תמונה העין שלנו מובלת באופן טבעי לאורך קווים. ניתן ״להבחין״ בקווים האלה בהתבוננות לפני הצילום ולתכנן את המבנה של התמונה כך שה״קווים״ הללו יובילו את העין למקום שנרצה - בדרך כלל אל האובייקט הראשי המצולם.
ישנם סוגים רבים ושונים של קווים מנחים - ישרים, אלכסוניים, מפותלים וכו '- וכל אחד מהם יכול לשמש על מנת לשפר את הקומפוזיציה של התמונה שלנו.
 |
| דוגמה לקווים מנחים |
שיווי משקל
תמונה מאוזנת היא כזו שתמקד את הצופה בנושא הראשי אך עדיין תשמור על מודעות לגבי הרכיבים אחרים בה. מבחינה ויזואלית, מרכיבים אלו יתרמו בדרכם על מנת להשלים את הנושא ולא לגרוע ממנו.
לעתים קרובות, איזון טוב של התמונה ישפר את הקומפוזיציה בצורה ניכרת. הוא פועל במשותף עם חוק השלישים, קווים מוליכים, וכל שאר מרכיבי הקומפוזיציה לעיל.
חשוב להזכיר - גם חוסר שיווי משקל הוא בחירה נכונה במקרים רבים - עצם המחשבה ובחירה בין שיווי משקל לחוסר שיווי משקל היא החשובה.
עדיפות למספר אי-זוגי של אובייקטים בצילום
הנטיה הטבעית של הצופה לחפש את מרכז הנושא. כאשר זה מורכב ממספר זוגי, יפול מבטו של הצופה פעמים רבות על הרווח הריק שבין הנושאים. כך לדוגמא בצילום של ציפורים על חוט חשמל, תעדיף העין שלוש ציפורים במקום שתיים
תאורה
נושא התאורה בצילום רחב עד כדי אפשרות לתארים אקדמיים מתקדמים. בניסיון לא לחטוא ולצמצם את הנושא אבחר בדברים שלא דורשים ציוד מיוחד ו/או הכנות יוצאות דופן, שכן הרעיון המרכזי של צילום בעזרת טלפון הוא המיידיות שלו.
נושא התאורה בצילום הוא כל כך חשוב, עד כדי כך שישנם צלמים שמתייחסים לצילום שלהם כאל פיסול באור, והאובייקט המצולם הוא רק התוצאה של מבנה האור שיצרו בצילום.
אז בואו ונעשה את זה פשוט:
ראשית שימו לב היכן נמצא מקור האור הראשי שלכם, ואני מדבר במיוחד על השמש.
אם השמש נמצאת מאחורי האובייקט המצולם, קרוב לוודאי שהאובייקט המצולם יתקבל כצללית. כי השמש תאיר את אחוריו במקום את פניו.
לכן, אם חשוב לכם לראות פרטים, למשל פרטי פנים, או ביגוד, על מי שאתם מצלמים, כדאי לוודא כי השמש נמצאת מאחוריכם או קצת מאחורה ובצד ומאירה את פני של מי שאתם מצלמים.
ישנה דרך להקל מעט גם במקרים שבהם השמש נמצאת מאחורי הגורם המצולם. כאן ניתן להשתמש במנגנון ״פיצוי החשיפה״ הקיים בכל המצלמות של הטלפונים. מכיוון שברצוני לכתוב על הדברים הפשוטים, אדלג על נושא זה היום.
 |
| צילום כאשר השמש מאחורי המצולם יתן לנו את המצולם בדרך כלל כצללית |
לעומת ״שעת הזהב״ מומלץ להימנע מצילום בשמש חזקה מדי.
פתרון נוסף מעניין לצילום מול השמש, או בתנאי תאורה קיצוניים (כאשר השמש חזקה מדי) הוא להשתמש בצילום מסוג HDR.
מהו צילום - HDR?
מדובר בתמונה המורכבת ממספר תמונות (בטלפונים 3 תמונות) שצולמו במהירות אחת אחר השנייה, כל אחת בתנאי חשיפה שונים: תמונה אחת בחשיפת חסר (פחות מדי אור) , תמונה שנייה אור ״נכון״ ותמונה שלישית בחשיפת יתר (יותר מדי אור). כל תמונה תכיל פרטים שאינם נראים בתמונות אחרות ושילוב שלושת התמונות ביחד, יתן תמונה עם פרטים מירביים.
אז למה לא לצלם את הכל ב-HDR? כמה סיבות.
ראשית, בחלק מהמקרים מדובר ממש בשלוש תמונות המצולמות זו אחר זו, ומכיוון שאנחנו אוחזים את הטלפון ביד, הרעידות (ואפילו הזעירות ביותר) יגרמו לסוג של טשטוש בתמונה המוגמרת.
שנית, גם במקרים שהתמונה תצא חדה, הצבעים במקרים רבים נראים פחות ״טבעיים״.
ושלישית, במקרים רבים לא תראו הבדל בין תמונה רגילה לתמונת HDR בעיקר אם הצילום נעשה בתנאי תאורה מלאכותית (חדר מואר בחשמל למשל).
ומה קורה כאשר מצלמים בחדר מואר, או בתנאים של אור מועט?
אז נכון שבכל המצלמות בטלפונים הניידים מותקנים ״מבזקים - פלאשים״ בצורת נורות לד זעירות וחזקות.
ההמלצה שלי, היא לא להשתמש בהם. מרבית הטלפונים מצוידים גם במנגנוני שינוי רגישות החיישן (ISO), ושינוי זמן פתיחת התריס שיכולים לפתור חלק (במכשירים המשוכללים גם רוב) מבעיות הצילום באור חלש.
שימוש במבזקים המובנים, מאיר בד״כ באופן נקודתי את האזור המצולם, וגורם לניגודיות חלשה באזור שמקשה על זיהוי פרטים באזור זה.
שימוש במבזקים המובנים לצילום פנים - יעשה בהם שמות - אם אתם לא משתמשים במייקאפ אל תנסו את זה בבית!
אז מה אפשר לעשות?
ודאו כי סימן המבזק במצלמה כבוי. צלמו ללא המבזק, ישנו סיכוי כי התמונות שתקבלו יהיו ״רועשות״ יותר כלומר יתקבלו עם ״גרעיניות״ גבוהה, אבל יהיו יותר פרטים על התמונה.
אם יש אפשרות הגבירו את התאורה בחדר.
בפעם הבאה אכתוב על נושא מבוקש מאוד ״עומק שדה״ ואמליץ גם על כמה יישומונים לטיפול בתמונות לאחר צילומן ואיכסונן בעננים שונים.
עד אז צלמו והרבה!
מדובר בתמונה המורכבת ממספר תמונות (בטלפונים 3 תמונות) שצולמו במהירות אחת אחר השנייה, כל אחת בתנאי חשיפה שונים: תמונה אחת בחשיפת חסר (פחות מדי אור) , תמונה שנייה אור ״נכון״ ותמונה שלישית בחשיפת יתר (יותר מדי אור). כל תמונה תכיל פרטים שאינם נראים בתמונות אחרות ושילוב שלושת התמונות ביחד, יתן תמונה עם פרטים מירביים.
אז למה לא לצלם את הכל ב-HDR? כמה סיבות.
ראשית, בחלק מהמקרים מדובר ממש בשלוש תמונות המצולמות זו אחר זו, ומכיוון שאנחנו אוחזים את הטלפון ביד, הרעידות (ואפילו הזעירות ביותר) יגרמו לסוג של טשטוש בתמונה המוגמרת.
שנית, גם במקרים שהתמונה תצא חדה, הצבעים במקרים רבים נראים פחות ״טבעיים״.
ושלישית, במקרים רבים לא תראו הבדל בין תמונה רגילה לתמונת HDR בעיקר אם הצילום נעשה בתנאי תאורה מלאכותית (חדר מואר בחשמל למשל).
 |
| התמונה השמאלית - צילום רגיל, הימנית - HDR |
ומה קורה כאשר מצלמים בחדר מואר, או בתנאים של אור מועט?
אז נכון שבכל המצלמות בטלפונים הניידים מותקנים ״מבזקים - פלאשים״ בצורת נורות לד זעירות וחזקות.
ההמלצה שלי, היא לא להשתמש בהם. מרבית הטלפונים מצוידים גם במנגנוני שינוי רגישות החיישן (ISO), ושינוי זמן פתיחת התריס שיכולים לפתור חלק (במכשירים המשוכללים גם רוב) מבעיות הצילום באור חלש.
שימוש במבזקים המובנים, מאיר בד״כ באופן נקודתי את האזור המצולם, וגורם לניגודיות חלשה באזור שמקשה על זיהוי פרטים באזור זה.
 |
| התמונה העליונה ללא פלאש, התחתונה עם. שימו לב להיעלמות הפרטים בתמונה התחתונה. |
אז מה אפשר לעשות?
ודאו כי סימן המבזק במצלמה כבוי. צלמו ללא המבזק, ישנו סיכוי כי התמונות שתקבלו יהיו ״רועשות״ יותר כלומר יתקבלו עם ״גרעיניות״ גבוהה, אבל יהיו יותר פרטים על התמונה.
אם יש אפשרות הגבירו את התאורה בחדר.
בפעם הבאה אכתוב על נושא מבוקש מאוד ״עומק שדה״ ואמליץ גם על כמה יישומונים לטיפול בתמונות לאחר צילומן ואיכסונן בעננים שונים.
עד אז צלמו והרבה!
תגובות