מרגרט ברוק וויט, בניין קרייזלר ניו יורק 1934 מלחמת העולם השניה אילצה את מדינות העולם לנצל עד תום את כל משאביהם ויכולותיהם. כוחות ה...
 |
מרגרט ברוק וויט, בניין קרייזלר ניו יורק 1934 |
מלחמת העולם השניה אילצה את מדינות העולם
לנצל עד תום את כל משאביהם ויכולותיהם. כוחות הייצור הרגילים לא הספיקו, מיליוני
גברים גוייסו לצבאות, ומקצועות שנישלטו באופן מסורתי על ידי גברים,
"נאלצו" לפנות לנשים למלא את מקומם, הן במפעלי תעשיה, והן בצילום.
המלחמה העלתה את קרנן של נשים צלמות משני
צידי המתרס. וכמו בשני צידי המיתרס, בצד אחד פעלו צלמים כמו לני ריפנשטאל שגוייסו
לשרות הפרופגנדה של המשטר הנאצי, ויצרו עבורו דימויים בסגנון שהם הגדירו ריאליזם
הירואי, שהאדירו את הפאשיזם הגרמני, צילומים שנועדו להקטין את האדם מול האידיאל
המושלם שאליו יש לשאוף, כמו בצילום זורק הדיסקוס שאנו צופים בו מלמטה למעלה, כשהאידיאל מופיע על רקע השמיים.
 |
לני ריפנשטאל, זורק הדיסקוס, אולימפיה 1936 |
למולה, צלמות כמו טוני פריסל, ומרגרט בורק וויט שהיתה הצלמת הראשונה שהגיעה למחנות הריכוז, גוייסו על ידי בנות הברית לטובת המאמץ המלחמתי והתעשייתי העצום של המערב, ותיעדו את זוועות המלחמה.
 |
מרגרט בורק וייט, בוכנוואלד 1945 |
 |
טוני פריסל, לונדון 1945 |
או הצלמת לואיז דהל וולף שצילמה למגזין האופנה הארפרס באזר, ובצילומיהם שחררו והעצימו את מעמד הנשים במערב.
 |
טוני פריסל, אישה צפה, 1947 |
 |
לואיז דהל וולף, צלמת 1936 |
ועל זה בפרק הבא.
תגובות