נכון, בהתחלה זה נשמע בלתי אפשרי, אבל במציאות. זה עובד ואפילו לא רע. למה זה נראה בהתחלה בלתי אפשרי? כי כשרואים תמונות של שביל החלב, ומסתכלים...
נכון, בהתחלה זה נשמע בלתי אפשרי, אבל במציאות. זה עובד ואפילו לא רע.
למה זה נראה בהתחלה בלתי אפשרי?
כי כשרואים תמונות של שביל החלב, ומסתכלים באיזה תנאים ובאיזה ציוד הן צולמו, מבינים כי נדרשת השקעה מסויימת של משאבים כספיים בציוד צילום יקר יחסית, וכן תרגול ונסיון.
תסתכלו בתמונה שלפניכם. היא צולמה עם טלפון נייד Xiaomi Redmi Note 7 שעלותו בעת כתיבת מילים אלו פחות מ-800 ש״ח.
צילום לילה של שביל החלב דורש בראש ובראשונה את משאבים החשובים הבאים:
חיישן רגיש מאוד לאור
אפשרות לחשיפה ארוכה של חצי דקה לפחות.
חצובה - שמאפשרת את ייצוב המצלמה בעת חשיםה ארוכה
המצלמות המותקנות בטלפונים הניידים בשנים האחרונות פועלות רוב הזמן עבור רוב המשתמשים במצב ״אוטומט״ כך שהמשתמש, לא מודע בכלל לתנאי החשיפה בצילומים המתבצעים.
כמה מכם באמת בדקו פעם (אם בכלל יודעים איך לבדוק) מה היו תנאי החשיפה, מהירות התריס, רגישות החיישן ומפתח הצמצם בצילומים שלהם?
כמה מכם שאלו את עצמם האם ניתן בכלל לשלוט בחלק מהמאפיינים הללו כדי ליצור תמונות המתאימות יותר לרצוננו?
אז מסתבר שאפשר.
הנה המתכון.
לפני שנתחיל, אסביר שזה כנראה נכון לטלפונים חדשים יחסית כלומר כאלה מהשנתיים האחרונות 2018-2019. יכול להיות שאפשר גם עם טלפונים ישנים יותר, אבל אני מסופק אם ניתן יהיה להגיע לתוצאות כאלו.
ישנם יישומונים שמאפשרים שליטה ברגישות החיישן (ISO) . אחד הטובים הוא Camera FV-5.
יישום זה מאפשר צילום ״ידני״ ולכאורה לשלוט במאפייני הצילום.
צריך לזכור כי צמצם המצלמה בטלפון הוא קבוע (בדרך כלל פתוח לרווחה מכסימלית) , ולכן המשחק הוא עם רגישות החיישן (ISO) ובין מהירות התריס, שיכול הלוע בין חלקיקי שנייה ועד ל-30 שניות בד״כ.
כמו כן, יישום זה מאפשר שמירת תמונות בפורמט RAW בקבצים מסוג (DNG). ישנה גרסה חינמית וישנה כזו ב-14.5 ש״ח.
הטלפון שממנו צולמה התמונה לעיל, Xiaomi Redmi Note 7, נחן במצלמה בעלת 48 מגה-פיקסלים.
במצב רגיל תוכנת המצלמה שלו, מאחדת כל ארבעה פיקסלים לכדי פיקסל אחד, וכך יוצא שבפועל המצלמה היא של 12 מגה-פיקסל. איחוד הפיקסלים מאפשר רגישות גבוהה יותר של החיישן וצילומי הלילה של הטלפון הזה ודומיו טובים מאוד, במיוחד ביחס לעלותו.
בהגדרות המצלמה ניתן לבקש מצב של צילום בכל 48 מגה-הפיקסלים של המצלמה.
מעבר לצילום הסופר מפורט שנקבל אם נצלם באור יום, נקבל במצבי המצלמה השנים (סרט, דיוקן, פנורמה וכו׳) גם מצב ״מקצועי״.
המצב ״המקצועי״ מאפשר בין השאר, לקבוע, כמו באפליקציית Camera FV-5, את רגישות החיישן וזמן החשיפה. הצילום לעיל נעשה בדיוק כך.
ומהם מאפייני הצילום?
בצילום המופיע לעיל בוצעה חשיפה של 32 שניות ברגישות של ISO 3200.
ומה העניין חצובה.
בעת חשיפה שאיננה חלקיקי שניות, יש להיעזר בחצובה ישנן חצובות או יחידות אחיזה יעודיות לטלפונים שמתחברות לחצובות רגילות. למשל כמו בתמונה להלן.
ניתן לרכוש אותם במקומות בהם נרכשים תוספים שונים לטלפונים וכמובן בענקי המסחר הסיניים למינהם.
ואיפה אפשר לצלם את שביל החלב?
אהההההה. כאן אנחנו נכנסים בעצם לדבר האמיתי. כדי לראות את שביל החלב דרוש מקום חשוך מאוד רחוק מישוב ובעיקר מכל תאורה מלאכותית, וכמובן רחוק גם מאורו של הירח…
אז מתחילה תלות גם של מקום וזמן. המקומות מהם ניתן לראות את שביל החלב במלוא הדרו בישראל הם בדרך כלל בסיס מכתש רמון והר הנגב. הזמנים הטוסים ביותר הם בקיץ, סביב תחילה וסיום של כל חודש עברי (המבוסס על הירח).
וזה יוצא ככה?
לא בדיוק. התמונה שתצא נראית פחות צבעונית ויש לעבדה על מנת ״להוציא״ את שביל החלב שייראה ככה.
כשאנו שומעים ״עיבוד תמונה״ כמעט באופן אוטומטי חושבים על ״פוטושופ״ וה״מקצוענים״ על ״לייטרום״.
אז שתדעו: ישנה אפליקציה שמאפשרת עיבוד תמונה לא רע בכלל כולל חלק ניכר ממה ש״המקצוענים״ עושים על המחשבים שלהם.
התוכנה נקראת Snapseed ויש לה גרסה חינמית וגרסה ״מקצועית״ בעלות מסויימת. מומלץ לכל מי שרוצה לחסוך מעצמו שעות של העברת חומר ועיבוד על מחשב.
האפליקציה מסוגלת לטפל בתמונות בכלים המוכרים לנו מעולם המחשב השולחני כמו ״עקומות״ , ״רעש״ ועוד.
אחרי ה-Snapseed, התמונה כבר נראית אחרת
ניתן לעשות סטאקינג (חיבור מספר תמונות אחת על גבי השנייה) של מספר תמונות שצולמו בטלפון ועל ידי כך להפחית האופן משמעותי את הרעש
התוכנה לפי-סי שולחני: https://sites.google.com/site/sequatorglobal/download
בהצלחה, עדן אוריון
למה זה נראה בהתחלה בלתי אפשרי?
כי כשרואים תמונות של שביל החלב, ומסתכלים באיזה תנאים ובאיזה ציוד הן צולמו, מבינים כי נדרשת השקעה מסויימת של משאבים כספיים בציוד צילום יקר יחסית, וכן תרגול ונסיון.
תסתכלו בתמונה שלפניכם. היא צולמה עם טלפון נייד Xiaomi Redmi Note 7 שעלותו בעת כתיבת מילים אלו פחות מ-800 ש״ח.
 |
| שביל החלב. צולם ע״י עדן אוריון בנחל נקרות, באמצעות טלפון נייד (על חצובה) אוגוסט 2019 |
חיישן רגיש מאוד לאור
אפשרות לחשיפה ארוכה של חצי דקה לפחות.
חצובה - שמאפשרת את ייצוב המצלמה בעת חשיםה ארוכה
המצלמות המותקנות בטלפונים הניידים בשנים האחרונות פועלות רוב הזמן עבור רוב המשתמשים במצב ״אוטומט״ כך שהמשתמש, לא מודע בכלל לתנאי החשיפה בצילומים המתבצעים.
כמה מכם באמת בדקו פעם (אם בכלל יודעים איך לבדוק) מה היו תנאי החשיפה, מהירות התריס, רגישות החיישן ומפתח הצמצם בצילומים שלהם?
 |
| תנאי הצילום של התמונה הנ״ל (נלקח מאתר אחסון התמונות Flickr) |
אז מסתבר שאפשר.
הנה המתכון.
לפני שנתחיל, אסביר שזה כנראה נכון לטלפונים חדשים יחסית כלומר כאלה מהשנתיים האחרונות 2018-2019. יכול להיות שאפשר גם עם טלפונים ישנים יותר, אבל אני מסופק אם ניתן יהיה להגיע לתוצאות כאלו.
ישנם יישומונים שמאפשרים שליטה ברגישות החיישן (ISO) . אחד הטובים הוא Camera FV-5.
יישום זה מאפשר צילום ״ידני״ ולכאורה לשלוט במאפייני הצילום.
 |
| מסך ההפעלה של אפליקצייית Camera FV-5 |
כמו כן, יישום זה מאפשר שמירת תמונות בפורמט RAW בקבצים מסוג (DNG). ישנה גרסה חינמית וישנה כזו ב-14.5 ש״ח.
הטלפון שממנו צולמה התמונה לעיל, Xiaomi Redmi Note 7, נחן במצלמה בעלת 48 מגה-פיקסלים.
במצב רגיל תוכנת המצלמה שלו, מאחדת כל ארבעה פיקסלים לכדי פיקסל אחד, וכך יוצא שבפועל המצלמה היא של 12 מגה-פיקסל. איחוד הפיקסלים מאפשר רגישות גבוהה יותר של החיישן וצילומי הלילה של הטלפון הזה ודומיו טובים מאוד, במיוחד ביחס לעלותו.
בהגדרות המצלמה ניתן לבקש מצב של צילום בכל 48 מגה-הפיקסלים של המצלמה.
מעבר לצילום הסופר מפורט שנקבל אם נצלם באור יום, נקבל במצבי המצלמה השנים (סרט, דיוקן, פנורמה וכו׳) גם מצב ״מקצועי״.
המצב ״המקצועי״ מאפשר בין השאר, לקבוע, כמו באפליקציית Camera FV-5, את רגישות החיישן וזמן החשיפה. הצילום לעיל נעשה בדיוק כך.
ומהם מאפייני הצילום?
בצילום המופיע לעיל בוצעה חשיפה של 32 שניות ברגישות של ISO 3200.
ומה העניין חצובה.
בעת חשיפה שאיננה חלקיקי שניות, יש להיעזר בחצובה ישנן חצובות או יחידות אחיזה יעודיות לטלפונים שמתחברות לחצובות רגילות. למשל כמו בתמונה להלן.
 |
| מתאם להחזקת סמארטפון לחצובה |
ואיפה אפשר לצלם את שביל החלב?
אהההההה. כאן אנחנו נכנסים בעצם לדבר האמיתי. כדי לראות את שביל החלב דרוש מקום חשוך מאוד רחוק מישוב ובעיקר מכל תאורה מלאכותית, וכמובן רחוק גם מאורו של הירח…
אז מתחילה תלות גם של מקום וזמן. המקומות מהם ניתן לראות את שביל החלב במלוא הדרו בישראל הם בדרך כלל בסיס מכתש רמון והר הנגב. הזמנים הטוסים ביותר הם בקיץ, סביב תחילה וסיום של כל חודש עברי (המבוסס על הירח).
וזה יוצא ככה?
לא בדיוק. התמונה שתצא נראית פחות צבעונית ויש לעבדה על מנת ״להוציא״ את שביל החלב שייראה ככה.
כשאנו שומעים ״עיבוד תמונה״ כמעט באופן אוטומטי חושבים על ״פוטושופ״ וה״מקצוענים״ על ״לייטרום״.
אז שתדעו: ישנה אפליקציה שמאפשרת עיבוד תמונה לא רע בכלל כולל חלק ניכר ממה ש״המקצוענים״ עושים על המחשבים שלהם.
התוכנה נקראת Snapseed ויש לה גרסה חינמית וגרסה ״מקצועית״ בעלות מסויימת. מומלץ לכל מי שרוצה לחסוך מעצמו שעות של העברת חומר ועיבוד על מחשב.
האפליקציה מסוגלת לטפל בתמונות בכלים המוכרים לנו מעולם המחשב השולחני כמו ״עקומות״ , ״רעש״ ועוד.
 |
| מסך הכלים ומסך כלי ה״עקומות״ באפליקציית Snapseed |
ניתן לעשות סטאקינג (חיבור מספר תמונות אחת על גבי השנייה) של מספר תמונות שצולמו בטלפון ועל ידי כך להפחית האופן משמעותי את הרעש
התוכנה לפי-סי שולחני: https://sites.google.com/site/sequatorglobal/download
בהצלחה, עדן אוריון
תגובות